מלכות שלמה – חנוכת בית המקדש

לשון רעה, יורקת אש
אתה שורף, אתה כותש
זה כמו אקדח לתוך הלב
יורה מילים משליט כאב
מילים חיצים מילים נוצות
יכולות ללטף יכולות לשרוט.

כי כל מה שיש לך זה את הדיבור שלך
ואיך שאתה מדבר זה מה שאתה
כי כל מה שיש בך זה את הדיבור שלך
ומה שאתה מדבר זה מה שאתה.

מילים יכולות לנפץ חלומות
כוח למילים, כוח לאותיות
מילים זאת סיבה להצית מריבה
זה מתחיל בעלבון ונגמר במלחמה
מְדַבֵּר רע, יוצר אֵיבָה
מְדַבֵּר שלום, מוליד אהבה.

מילים: ארקדי דוכין ומיכה שטרית לחן: ארקדי דוכין
© כל הזכויות שמורות למחבר ולאקו"ם.

ברזל לא מופיע בטבע בצורה טהורה, אלא בתרכובות עם חומרים שונים, למשל חמצן. כדי להפיק ברזל צריך לנקות ממנו בצורה מלאכותית את החומרים הנוספים. מי שמתעקש למצוא ברזל נקי – כדאי שיחפש מטאוריטים…
כור ברזל הוא תנור לוהט, כִּבְשָׁן, שבו מתיכים מתכות לשני צרכים עיקריים:

• להפריד מתכות זו מזו או חומרים זה מזה כדי לזקק (להפיק) מתכת – המתכת החזקה (ברזל) היא ששרדה אחרי התהליך.
• לחבר ולגבש בין מתכות.

שירו של אבא / נעמי שמר

אִם בָּהָר חָצַבְתָּ אֶבֶן לְהָקִים בִּנְיָן חָדָשׁ
(בָּהָר חָצַבְתָּ אֶבֶן לְהָקִים בִּנְיָן חָדָשׁ)
לֹא לַשָּׁוְא אָחִי חָצַבְתָּ לְבִנְיָן חָדָשׁ
כִּי מִן הָאֲבָנִים הָאֵלֶּה יִבָּנֶה מִקְדָּשׁ

יִבָּנֶה, יִבָּנֶה, יִבָּנֶה הַמִּקְדָּשׁ

אִם בָּהָר נָטַעְתָּ אֶרֶז, אֶרֶז בִּמְקוֹם דַּרְדַּר
(בָּהָר נָטַעְתָּ אֶרֶז, אֶרֶז בִּמְקוֹם דַּרְדַּר)
לֹא לַשָּׁוְא אָחִי נָטַעְתָּ בִּמְקוֹם דַּרְדַּר
כִּי מִן הָאֲרָזִים הָאֵלֶּה יִבָּנֶה הָהָר

יִבָּנֶה, יִבָּנֶה, יִבָּנֶה הָהָר

אִם לֹא שַׁרְתָּ לִי שִׁיר עֲדַיִן, שִׁירָה לִי מִזְמוֹר חָדָשׁ
שֶׁהוּא עַתִּיק מִיַּיִן וּמָתוֹק מִדְּבַשׁ
שִׁיר שֶׁהוּא עַתִּיק מִיַּיִן וּמָתוֹק מִדְּבַשׁ
שִׁיר שֶׁהוּא כְּבֶן אַלְפַּיִם וּבְכָל יוֹם חָדָשׁ

© כל הזכויות שמורות למחברת ולאקו"ם.

בצד ימין ניצב "ים הנחושת" – מכל מים אדיר ממדים שניצב על שנים-עשר פסלים של פָּרִים מנחושת ושימש לפולחן בחצר המקדש, ומאחור עמודים זהובים עצומים. האנשים שבקהל לבושים בחגיגיות, בצבעי לבן וזהב, ומרכינים את ראשיהם ביראת קודש. שלמה מוביל את התפילה ונושא את זרועותיו אל ההיכל או אל השמיים.

לוח גזר הוא ממצא ארכאולוגי מהמאה העשירית לפני הספירה. את הלוח מצאו בשנת 1908 בתל גזר, ליד מבצר לטרון.
הלוח עשוי אבן גיר, מידותיו 11.1X7.2 ס"מ (קטן מאייפון 6). על הלוח מפורט בעברית עתיקה לוח שנה חקלאי: התקופה שבה חל חודש הקציר, התקופה שבה חל חודש הזריעה וכדומה, כלומר – כינויים לתקופות השנה לפי הפעולות החקלאיות שנעשות בהן.

הראשון היה משה, שציווה להקהיל את העם בכל שבע שנים בסוף חג הסוכות כדי לציין את סיום שנת השמיטה (שנה שבה מבטלים חובות בין אדם לחברו, ושלא עובדים בה את האדמה אלא נותנים לה לנוח).
דוד הקהיל את העם לקראת הבנייה של המקדש (כך מסופר בספר דברי הימים), ושלמה המלך הקהיל את העם בחנוכת בית המקדש.